איך לבחור ניי טורקי

הניי הטורקי הוא חליל מקנה שנושפים בקצהו, השם נגזר מהמילה הפרסית nay, כלומר "קנה", והוא גרסה עות'מאנית של הניי העתיק. יחד עם לאוטת הטנבור (tanbur) הטורקית וכלי הקשת קמנצ'ה (kemençe) הטורקי הוא נחשב לאחד הכלים האופייניים ביותר של המוזיקה הקלאסית הטורקית. הניי הטורקי פשוט בבנייתו, ובכל זאת הוא מגיע לטווח של שלוש אוקטבות. הנייים הטורקיים מחולקים לכמה קטגוריות לפי אורכם, והם מסוגלים להפיק צלילים נמוכים יותר מהניי הערבי.

לניי הטורקי יש שבעה חורי אצבע: שישה בחזית הכלי ואחד בגבו. חור האגודל שבגב הכלי אינו ממוקם במרכז אלא נוטה שמאלה או ימינה, בהתאם לשאלה אם הכלי נועד לנגינה כשיד שמאל למעלה או כשיד ימין למעלה.

מאפיין שמבדיל את הניי הטורקי מכלים דומים בתרבויות אחרות הוא הפייה המתרחבת או משענת השפתיים, הנקראת באשפארה (başpare), שנעשית באופן מסורתי מקרן תאו מים, משנהב או מעץ הובנה, ואילו כיום רבות ממנה עשויות פלסטיק או חומר עמיד דומה. מנגנים בניי הטורקי בלחיצת הבאשפארה אל שפתיים כמעט סגורות ובהטיית החליל כך שזרם אוויר צר יופנה ממרכז השפתיים אל השפה הפנימית, שמאלה או ימינה, בהתאם לכך אם הכלי נבנה ליד שמאל או ליד ימין. טכניקה זו מפיקה עוצמת קול נמוכה יותר, אך צליל מבוקר יותר בהשוואה לטכניקה שבה משתמשים בניי הפרסי או בצואור (tsuur) המונגולי, שבהם מכניסים את הפייה מתחת לשפה העליונה במגע עם השיניים.

אולי יעניין אתכם גם: מדריך למוזיקה הפרסית - הכל על המוזיקה הפרסית
טבעות כסף הנקראות פאראזוואנה (parazvane) מחוברות לשני קצות הכלי כדי למנוע סדקים. הצלילים הנמוכים ביותר נקראים צלילי "דם" (dem), כלומר נשימה. חצאי הטונים הייחודיים למוזיקה הקלאסית הטורקית מושגים בפתיחת חלק מהחורים למחצה או לרבע. חצאי טונים אחרים מושגים בסיבוב קל של הראש.

בהשוואה לרוב החלילים בעלי הפומית וכלי הנשיפה בעלי הלשונית, הניי הטורקי קשה מאוד לנגינה בהתחלה, ולעיתים קרובות נדרשים כמה שבועות של תרגול כדי להפיק צליל תקין בכלל, ועוד יותר מכך כדי להגיע לכל טווח הצלילים. נגן ניי מיומן יכול להפיק כ-100 צלילים שונים הניתנים לזיהוי בטווח של שתי אוקטבות וחצי או יותר.

אולי יעניין אתכם גם: הכל על נייים - ההבדלים בין הנייים
הניי הטורקי, יחד עם הקודום (kudüm), הם שני הכלים המרכזיים של מוזיקת המוולווים, אך הם היו בשימוש נרחב כבר מתקופות מוקדמות מאוד גם במוזיקה החילונית. יש כמה גדלים של ניי, לכל אחד שם משלו, ובהם (מהמנעד הנמוך לגבוה) bolahenk, davut, sah, mansur, kizneyi, müstahsen ו-sipürde. שמות אלה משמשים ככיוונים (ahenk) במוזיקה הקלאסית הטורקית. מבין שנים עשר גדלי הניי, שבעה מכוונים לצלילים טבעיים וחמישה לחצאי טונים. חצי הטון של כל אחד מהצלילים המרכזיים ידוע בשם maybeyn. יש גם נייים אוקטבה מעל נייי המנעד הנמוך ביותר כמו bolahenk ו-davut, והם ידועים כנייי nisfiye.

למידע נוסף ראו את אוסף הנייים הטורקיים