מוסיקה ורוח

יש רגעים רבים שבהם אנחנו נסחפים אחרי הקצב של המוזיקה שאנחנו מאזינים לה. הרגעים האלה אינם קשורים לרגע עצמו, אלא למעשה למאות שנים. המילה music, שמקורה יווני, באה מן המילה "musica". לדברי חוקרים רבים, האטימולוגיה של musica פירושה מוזה, פיה מרפאה או מלאך. בטורקית משתמשים לעיתים קרובות במילה musiki במקום במילה מוזיקה.

המוזיקה, שלפי היוונים הקדמונים היא מקור כל המעלות, ממלאת תפקיד חשוב בטיהור הנפש ובחינוכה. מחקרים בתחום הטיפול במוזיקה, שנמשכו לאורך ההיסטוריה, נמשכים כיום בכל העולם, ובשנים האחרונות גם בטורקיה במרכזים רבים. למעשה, מחקרים דומים נערכים לא פעם במסגרת טיפולים. עובדה שאין להכחישה היא שלמוזיקה יש השפעה נפשית על בני אדם. שירה, תנועה בקצב, האזנה ונגינה בכלים מאפשרות לאדם ללמוד באמצעות תופעות מוזיקליות, ופעילויות אלה מסייעות לשפר את התיאום הגופני, את חוש התזמון, את הזיכרון, את הריכוז ואת אימון ההאזנה של האדם.

"ידוע שלמוזיקה יש השפעה על ההורמונים, ושיש לה הכוח להעלות או להוריד את הורמוני הלחץ בהתאם לסגנון המוזיקה ולצורתה." מצד שני, תכונה טיפולית של המוזיקה במחלות נפשיות ומנטליות מביאה תועלת רבה בתחום הזה. המוזיקה משמשת בטיפול כמעט בכל מחלה. ידוע שבני אדם השתמשו בכלי נגינה ובקצבים מן העבר ועד ההווה, אף בימי קדם. אפשר לומר שהאופי המרגיע של המוזיקה והקצבים הוא שיצר תמיד את כלי הנגינה של ימינו, שהתפתחו משילוב של חפצים שונים המושכים את תשומת לבם של בני אדם.

משום כך רצינו לשתף אתכם בהשפעות של המוזיקה ושל כלי הנגינה על בני אדם, ולסכם כיצד הן משפיעות עליהם מבחינה נפשית.

 מהן ההשפעות של המוזיקה על בני אדם?

בעת האזנה למוזיקה או נגינה בכלי:

• יש לכך השפעה מעוררת ומרעננת, שכן חלה עלייה בכמות הדם והחמצן המגיעה למוח.

• היא משפיעה ישירות על קצב הלב ועל חילוף החומרים. ההשפעות של הטמפו ושל מוזיקה עוצמתית באימון הניבו תוצאות שונות.

• המוזיקה מעוררת השראה, מעוררת רגשות ומגבירה יצירתיות.

• המוזיקה מתמטית, והיא מאפשרת לפתור רעיונות מורכבים בקלות.

• היא מאפשרת להמיספרה הימנית והשמאלית של המוח, שהן מרכיבי היסוד של למידה יעילה, לפעול באיזון.

• סוגים מסוימים של מוזיקה מגבירים את הרוגע ואת הפרשת האנדורפין, הורמון ההרגעה.

• היא מפחיתה מתח שרירים ומשפרת את תנועות הגוף ואת התיאום.

• היא משפרת את יכולת המוח לתפוס את העולם הפיזי, לדמיין אותו ולהבחין בין עצמים.

• המוזיקה מפחיתה מתח ומרגיעה.

בקצרה, לא נגזים אם נאמר שהמוזיקה היא התרופה של הנפש.

כתוצאה מכך, ברור שהקצבים, המוזיקה והאנשים שלומדים לנגן בכלי תורמים תרומה מדהימה לבני אדם, הן בחייהם הנפשיים והן בחיי היום יום שלהם. היא משפיעה על מצב הרוח שלנו, גורמת לנו להרגיש מאושרים עם המוזיקה שאנחנו מאזינים לה ומתפשטת אל כל רגע בחיינו. ברחבי העולם נערכו מיליוני מחקרים על מוזיקה. נשמח לשתף אתכם במחקרים על פסיכולוגיה, נפש ומוזיקה.

וולפגנג אמדאוס מוצרט (Wolfgang Amadeus Mozart) 

הוא נולד ב-27 בינואר 1756 באוסטריה. זהו ילד שמנגן בפסנתר בגיל 3, מלחין בגיל 4, ובגיל 8 הלחין סימפוניות שנכתבו לתזמורת. אתם מאמינים? הוא אכן ילד הזהב של המוזיקה. הוא דחס 626 יצירות ב-35 שנות חייו. וחלק מהיצירות האלה שימשו במחקר שנערך בשנת 1993 עם 36 סטודנטים באוניברסיטה, שקיבלו תחילה שאלות ממבחן IQ הבודקות את יכולות המוח הימני. אחרי המבחן הושמעה לסטודנטים במשך 10 דקות "הסונטה לשני פסנתרים ברה מז'ור, K 448" של מוצרט. אחר כך, כשהסטודנטים נבחנו שוב, נצפה שציוני ה-IQ שלהם היו גבוהים מן הערכים הקודמים.

המחקר הזה, שנחרת בהיסטוריה בשם "אפקט מוצרט", הביא עמו מחקרים רבים. אפקט מוצרט, שחוקרים אחדים טוענים שאינו נכון, מאושר גם בידי חוקרים אחרים. וולפגנג אמדאוס מוצרט הוא דוגמה טובה לדילמה שבין הנפש למוזיקה.

פסיכולוגית קלינית Sara İke