מה זה דמיון בין טורקית, ערבית ומוסיקה פרסית?

הכל אודות מוזיקה טורקית, ערבית ופרסית

כל אחת ממוזיקה טורקית, ערבית ופרסית נושאת את השפעותיהן של התרבויות בהן נתקלו ההיסטוריה הארוכה של הארצות בהן נולדו. ניכר ששלושת הז'אנרים האלה של מוזיקה היו באינטראקציה. עובדה זו ניכרת במערכות הסולם שלהם ובמכשירים בהם הם משתמשים. מצד שני, כל אחד מהמוזיקאים הללו לא אימץ זה את זה את תכונותיו זו מכיוון שהאזורים בהם התגוררו הטורקים, הפרסים והערבים מגוונים למדי בתרבות, דת ושפה.

בעיקרון כל המוסיקה האלו מונופוניות; יש רק מנגינה אחת, לא כמה מנגינות שמתקדמות יחד, ושום מערכת הרמוניה שתנחה את המלודיה או מלווה אותה. אך יש לציין כי חברי ההרכב יכולים להתייחס ולייצר מגוון טקסטורי בדרכים רבות מאוד; בהרכבים הכלים מנוגנים באופן כללי הטרופוני, כלומר הם מנגנים באותה קו מלודי בכרכים או ברמות גובה שונות, אולי עם כמה קישוטים או הבדלי זמן. חוץ מזה קישוטים המעניקים אופי אזורי למוזיקה, הטכניקות הקוליות הספציפיות תוך כדי שירה, אימפרוביזציה וביצוע סולו ממלאות תפקיד מרכזי בשלושת הסוגים והמוזיקה הללו.

ההבדל בין מוסיקה טורקית, ערבית ופרסית

מכשירים חשובים בהחלט במוזיקה טורקית, פרסית וערבית. בדומה לסגנונות מוסיקליים, סוגי המוסיקה האלה חולקים כמה סוגי כלי נגינה דומיננטיים אך לכל מדינה או תרבות יש גרסה או גרסה משלה. הדוגמא הטובה ביותר למצב כזה היא עוד. הכל על כלי Oud הוא לוטה מרוטה וחסרת סבל והיא מופיעה בגדלים משתנים ב כמה אדמות במזרח התיכון. Oud ערבית, Oud טורקי והעוד הפרסי נבדלים זה מזה בגודל ובגזרה כוונון אוד טורקי שונה זה מזה. זיתרים בצורת טרפז המשמשים מאוד גם בסוגי המוזיקה האלה יוצרים דוגמא להבדל אינסטרומנטלי; הז'יטר שמושמע במוזיקה טורקית וערבית הוא קאנון or קאנון, ואילו santour (או santoor) המהווה דולקימר פטיש משמש במוסיקה הפרסית.

באשר למערכת ההרמונית, כל אחת מהמוזיקה הערבית, הטורקית והפרסית מבוססת על מערכת מודאלית. ניתן להגדיר מצבים אלה כדפוסים או כמערכת כללים לחיבור מנגינה. נהוג לחשוב שבמוזיקה המזרח תיכונית המצב נקרא מקאם / מקאם והמוזיקה הפרסית, הטורקית והערבית מורכבת ומושמעת ביחס למקאם / מקאם. עם זאת, המבנה של כל אחד מהמוזיקאים האלה עמוק יותר מזה. המוסיקה המסורתית של איראן מבוססת על דסטות רחבות יותר מהמקאם והממקאם במוזיקה ערבית וטורקית בהתאמה. Dastgah מסמל את מערכת המערכת הכוללת מקאם וחומרים מלודיים אחרים. דסטגה כוללת גושים, שהם מנגינות אנונימיות המופיעות בזה אחר זה בקטע מוסיקה פרסית ולכל אחד מהגושים יש גם מקאם שאמור להיות תואם לטון הדסטגה בה הוא מנוגן. רדיף, שהיא קבוצת היצירות היוצרות שנים עשר דסטות, אינו משמש במוזיקה ערבית או טורקית. מצד שני, העובדה שמקאם / מקאם ערבית וטורקית מבוססים על טרטורכיסטים ופנטצ'ים היא תכונה נפוצה ביניהם.

יחסי המרווח של המגרשים בשלושת סוגים אלה של מוזיקה דומים גם הם, אך הם אינם מצויינים באותו אופן שכן הם עברו סימון תהליכים שונים. בתוך מוזיקה פרסיתבנוסף לשניות עיקריות ומינוריות במרווחים רצופים, ישנם תווים של שלושה רבעים, גדולים מעט יותר מהצליל המערבי וחצי רבע צלילים, גדולים מעט יותר מהצליל המערבי כולו. ואילו בשנת מוזיקה ערבית, המרווחים מחולקים ברבע גוונים. מוזיקה טורקית כולל גם מיקרוטונים, אך סימונו השתנה במהלך המודרניזציה שלו והמרווחים במוזיקת ​​אמנות טורקית מכילים פסיקים המביאים לאוקטבה של 24 מרווחים לא שווים.

קווי דמיון בין מוסיקה טורקית, ערבית ופרסית

למרות ההבדלים הקטנים שלהם, המאפיין ההבעה של מוזיקה פרסית, טורקית וערבית זהה למדי. הם יוצרים מצב אקסטטי והם רגשיים. הם יוצרים קשר בין המוסיקאי לקהל; המבקר מבטא את רגשותיו כך שהקהל מקבל את ההצגה ומצטרף למצב הרוח שלו.